לא מזמן צלצלה אלי חברתי הטובה והתלוננה שהחתול המטופח שלה בן ה-11 נראה לא עלינו מוזנח וירוד ויש לו קשרים בפרווה. כן, זהו סגנון השיחות הבהולות שאני מקבלת, וזה אופי החברים שלי. כאלה שנזכרים שיש בעיה כשמופיעים הקשרים בפרווה.
כמו תמיד המטרתי עליה סדרת שאלות. מתברר ששמיל, חתול חברותי לכל הדעות, הפך לחתול נרגן, הפסיק לשחק ובאופן כללי מסתייג מבני הבית. החתול המפואר הזה שתמיד צחקנו שיום אחד יכתוב איזה רב מכר – כי את רוב יומו בילה על אדן החלון בתצפית על ההולכים ושבים – כבר לא מתעניין בהם.  את ימיו הוא מבלה בלהתיק את מקומו מנקודה לנקודה לפי תזוזת השמש.

כשהגעתי אליה, שמיל לא רץ לקבל את פני ולא קפץ על גב הספה להתיישב לי כמעט על הראש כמו שעשה במשך שנים. אכן, שמיל אינו כתמול שלשום.לאחר בדיקה גופנית שמיל נשלח לצילום רנטגן והתוצאה – התגלו שינויים ניווניים במפרקים. בעיות שלד ומפרקים פחות מוכרות בחתולים אך מסתבר ששכיחות המחלה בחתולים מבוגרים גבוהה ממה שחושבים ועומדת על כ-34% למרות שחלק מהחתולים, בשונה משמיל, אינם מראים שום סימנים לקיומה של הבעיה ולכן קשה לאבחנם.

כפי שקורה אצל חיות אחרות (כולל בני האדם..) עם התקדמות הגיל חלים שינויים ניווניים בסחוס המפרקי. במצב תקין קיים איזון בין יצירת סחוס לפירוקו, האיזון מושג על ידי כוחות ועומסים שונים הפועלים על המפרקים ועל ידי חומרים המיוצרים בו. חלק מהחומרים משמשים כטריגר לבניית הסחוס וחלקם מביאים לשחיקתו. הבעיה מתחילה כשהאיזון מופר ויכולת התיקון של הגוף יורדת, מצב כזה קורה בתהליך הזדקנות. שנים רבות הניחו בטעות שבעיות מפרקים אינן נפוצות בחתולים והיו לכך מספר סיבות: ראשית: חתולים ידועים בהתמחותם להסתיר כאב, שנית: לעומת כלבים, חתולים עם בעיית מפרקים לא צולעים וזאת בגלל יכולתם להעביר את עומס משקל הגוף בין ארבע הרגלים ולכן לפעמים המחלה הקלינית אינה באה לידי ביטוי. לעומת זאת הכאב יבוטא בחתולים בשינויים התנהגותיים. לדוגמא: אין זו התנהגות נורמלית שחתול בריא ישכב כל היום על גחונו ולא יזוז. הבעלים יפרשו זאת לפעמים כהאטת הפעילות כתוצאה מהזדקנות.